1

בשביל להבין את השיטה פורצת הדרך שבה חברת ביומיקס רוצה לרפא מחלות, ואף לייתר את השימוש באנטיביוטיקה, חשבו על פרזיט שמתעלק  עליכם. הוא גר בבית שלכם, מרוקן לכם את המקרר וגם את חשבון הבנק, ואז גם מחסל אתכם ומתרבה  בדרך אל הקורבן הבא. כך פועלים המיקרופאג‘ים, וירוסים טפיליים שמחסלים חיידקים, ונמצאים במוקד המהפכה. דוח G

צילום: באדיבות מעבדת הצילום של מכון ויצמן למדע

”איפה שיש חיידקים,  יש גם פאג‘ים“, אומר  פרופ‘ רותם שורק. ”ובגלל שהחיידקים הם התאים הכי נפוצים בטבע, הפרזיטים שלהם הם הכי נפוצים בטבע. בטיפה של מי ים למשל, יש בדרך כלל מיליון חיידקים ועשרה מיליון  פאג‘ים. הם מעורבים בהתקפות על חיידקים מיליוני ומיליארדי פעמים ביום“

את הג‘ריקנים הפזורים במעבדות חברת ביומיקס בפארק המדע של נס ציונה, מומלץ לבדוק היטב לפני שנוטלים מהם בספונטניות ושותים לרוויה. הם מלאים  במים ממקורות שונים ומגוונים: מן הים, מהביוב, ממערכות ניקוז ואפילו מקליניקות של רופאי  שיניים. ”בכל מקום שחיידק המטרה נמצא, יש  גם סיכוי טוב למצוא את האויב שלו“, מסבירים  שם, כאשר מטרת–העל של הסטארט–אפ שהוקם  ב–‭,2015‬ מקדשת את האמצעים: לייצר תחליף ביולוגי לאנטיביוטיקה.

הדרך לשם עוברת באותם ג‘ריקנים, באיתור החיידקים הגורמים להתפשטות מחלות – מאקנה  דרך מחלות מעי ועד לסרטן – ואז, לאחר שיזוהו, בפיתוח תרופות המבוססות על וירוסים זוללי  חיידקים. כן כן, קראתם נכון – וירוסים שתפקידם הוא לתקוף חיידקים ולהשמיד אותם. הם נקראים  פאג‘ים, קיצור של בקטריופאג‘ים, “פרזיטים  זעירים הנמצאים בכל מקום בטבע“, כפי שמסביר  פרופ‘ רותם שורק, ממייסדי ביומיקס וחוקר בכיר  במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן. ”הם הווירוסים הנפוצים בטבע ובהפרש עצום מאחרים.  הם נמצאים בגוף האדם ומחוצה לו – בפה שלנו,  באדמה, בים וגם כאן בחדר. מוערך שיש בטבע ‭ 10 ‬  בחזקת ‭ 31‬ פאג‘ים, שזה, כדי לסבר את האוזן, פי  עשרה מיליארד יותר מהכוכבים שיש ביקום“.

מה זה אומר תכלס?

”שאיפה שיש חיידקים, יש גם פאג‘ים. ובגלל שהחיידקים הם התאים הכי נפוצים בטבע, הפרזיטים שלהם הם הכי נפוצים בטבע. בטיפה של מי ים למשל, יש בדרך כלל מיליון חיידקים  ועשרה מיליון פאג‘ים. אגב, אי אפשר לראות  אותם במיקרוסקופ רגיל, רק באלקטרוני. הם מאוד זעירים ולמרות זאת מעורבים בהתקפות על חיידקים מיליוני ומיליארדי פעמים ביום, זה קורה  כל הזמן מתחת לאף שלנו“.

איך פאג‘ משמיד חיידק?

ביומיקס

‭º‬ מייסדים: פרופ‘ ערן אלינב, פרופ‘  רותם שורק – שניהם ממכון ויצמן,  ופרופ‘ טימותי לו מ‭MIT– ‬

‭º‬ הקמה: ב–‭2015‬ במסגרת חממת ‭ FutuRx‬ ברחובות

‭º‬ מנכ“ל: יונתן סולומון

‭º‬ מיקום: פארק המדע בנס ציונה ומשרדים נוספים בכפר הירוק

‭º‬ מספר עובדים: ‭ 40 ‬

‭º‬ משקיעים: קרן ההון סיכון  אורבימד, ג‘ונסון אנד ג‘ונסון, טקדה,  קרן ‭ Seventure‬ הצרפתית, הקרן  הקוריאנית ‭ ,Mirae Asset‬ קרן  החדשנות ‭ SBI‬ יפן–ישראל ומשקיעים פרטיים משווייץ והולנד

”מדובר בפרזיט שיודע להתעלק על חיידקים ולזהות את המטרה באופן מדויק. בדרך כלל יש לו שש רגליים והוא יודע לזהות מולקולות מיוחדות שנמצאות רק על החיידק הספציפי. לכל חיידק יש  פאג‘ים מסוימים המסוגלים לחסל אותו. לא להיצמד  לחיידק אחר וגם לא לשום דבר שאינו חיידקי“.

מה קורה ברגע שהפאג‘ מתביית על המטרה החיידקית שלו?

”הפאג‘ נצמד לחיידק ומזריק אליו את הדנ“א  שלו בלחץ גבוה. הדנ“א הזה הוא כמו תוכנה זדונית שמרמה את החיידק ומאלצת אותו לשכפל את  הפאג‘. בתום התהליך, יהיו כמאה פאג‘ים בתוך  החיידק, כאשר הוא עצמו גרם להם להתרבות. אחרי  זמן קצר – בין חצי שעה לשעות ספורות – הפאג‘  מפוצץ את החיידק, והצאצאים של הפאג‘ יוצאים החוצה ומחפשים חיידקים אחרים להדביק. זה טפיל שיודע להרוג את המאכסן שלו, להשתכפל תוך כדי ובשבילנו הוא כלי פנטסטי – טיל מונחה לחסל את  הסיבה למחלה“.

הכירו את המיקרוביום

תחום הפעילות שבו עוסקת ביומיקס, אומנם נחשב לאחד הלוהטים במדע ובתעשיית הפארמה,  אולם מנגנוניו, יש להבהיר, מובנים למדע רק בחלקם. שמו המקצועי הוא המיקרוביום  (‭,(Microbiome‬ והוא כולל את טריליוני הבקטריות שנמצאות בגוף האנושי. הוא מתחיל להתעצב  עם הלידה, מושפע מהגנטיקה ומהסביבה, כאשר המשמעות היא שלכל אדם יש הרכב חיידקים אחר,  שגם עשוי להשתנות במרוצות השנים. ”כיום אנחנו כמעט ולא יודעים מי מהחיידקים מעורבים בגרימת מחלות ואילו, או מי מהם משפיעים על אפקטיביות  של תרופה שהאדם נוטל“, אומר שורק, שמתמחה בגנטיקה של מיקרואורגניזמים.

שאלת השאלות הזאת – איך יודעים איזה חיידק  משפיע על איזו מחלה – מעסיקה כיום ”עשרות ואולי  מאות קבוצות מחקר ברחבי העולם“, אומר שורק. ”אחת ההפתעות במהפכת המיקרוביום היא שיותר ויותר מחלות שפעם חשבנו שהסיבה להן בלתי ידועה, או בעלת רכיב שהוגדר כהשפעה סביבתית – והרי פעם חילקו את המחלות לנובעות מגנטיקה ולנובעות מסביבה – כיום כבר מבינים שחלק מאותו  רכיב הוא הנוכחות של חיידקים מסוימים בגוף“.

מה למשל?

”למשל, יש מספר הולך וגדל של פרסומים על הקשר בין חיידק מסוג פוסובקטריום לבין סרטן המעי הגס. בהתחלה זיהו אותו כמעין עדות נסיבתית לכך שהוא נמצא יותר אצל חולי סרטן, אבל כיום יש יותר ויותר עדויות לכך שהוא גם גורם לסרטן. ברגע שיש עדויות כאלה, החיידק הזה הופך עבורנו למטרה  שמיועדת לחיסול באמצעות הפאג‘ים“.

כבר היום, נסבר את האוזן, יש בעולם מוצר  המבוסס על פאג‘ים בתעשיית המזון, שמתיזים אותו על בשר וגבינות במטרה להרוג סלמונלה וליסטריה. אבל אם יש הוכחה להיתכנות השיטה שעולם המיקרוביום מנפנף בה במרץ, היא הצלחתם של טיפולי השתלת צואה, שמשנים את הרכב החיידקים  במעי. מדובר בהשתלת צואה מאדם בריא לחולה, כך שמערכת החיידקים שלו משתנה וקל לו יותר להילחם בחיידקים מזיקים. טיפול זה הצליח להביס  את החיידק האלים ‭ C Diff‬ הגורם לזיהום המעי.

מעוררת סלידה ראשונית ככל שתהיה, השתלת הצואה היא כיום הטיפול היחיד שמבוצע בפועל  בעולם ומהווה תחליף לטיפול אנטיביוטי. ”השתלת הצואה נתנה הצצה בשלב מאוד מוקדם לדרמטיות  שטיפול מבוסס מיקרוביום יכול לגרום“, אומר אסף  אורון, סמנכ“ל הפיתוח העסקי של ביומיקס. ”אם תחום המיקרוביום היה בהתחלה אנקדוטה, השתלות הצואה נותנות עדויות לכך שאנשים מבריאים  כתוצאה מהטיפול, כך שזה כבר מעבר לחלום“.

לחנך את מערכת החיסון

מאחורי ביומיקס (‭BiomX‬) עומדים שלושה  מדענים מייסדים: בתחילה היו אלה פרופ‘ שורק יחד עם פרופ‘ ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה  במכון ויצמן – מומחה לגסטרואנטרולוגיה, שהיה  גם אחד ממייסדי חברת ‭ DAY2‬ שפיתחה מערכת המספקת המלצות תזונה מותאמות אישית, על פי המיקרוביום של כל לקוח. בהמשך הצטרף אליהם פרופ‘ טים לו מהמכון הטכנולוגי של אוניברסיטת  מסצ‘וסטס (‭MIT‬) שמתמחה בהנדסה  גנטית של פאג‘ים.

”כשהקמנו את החברה לפני שלוש  שנים“, אומר שורק, ”הפך להיות הרבה יותר ברור שהמחקר המדעי בתחום מתחיל להתרומם. היה מעבר חד בתפיסה המדעית מכך שחיידקים  ’סתם‘ נישאים בגוף האדם, להבנה שהחיידקים הללו חשובים לבריאות שלנו ומשפיעים עליה. המיקרוביום מחנך את מערכת החיסון, מייצר ויטמינים, מסייע לעיכול ועוזר לנו להתנגד לחיידקים שגורמים למחלות.

”לצד ההבנה הזאת, נהיה גם ברור שתרופות שאנחנו נוטלים בצורה כרונית כמו אנטיביוטיקה  – בוודאי אם לוקחים אותה לאורך זמן – גורמות לבעיות קשות של פגיעה בתמהיל החיידקים הבריא ומקלקלות את המיקרוביום. ההבנה הייתה שצריך לפתח יכולות אחרות והרבה יותר ממוקדות, כדי לתקוף חיידקים ספציפיים במקום את כלל החיידקים בגוף. זאת מעבר לבעיה הידועה של  חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה“.

אז מה הפתרון?

”במקום להשתמש באנטיביוטיקה,

שהיא כמו נשק להשמדה המונית, להשתמש בנשקים מאוד ממוקדים  שהטבע כבר ייצר: הפאג‘ים. סביב זה הקמנו את ביומיקס, שהחלה את דרכה כחברת  חממה והתפתחה“.

”הפאג‘ נצמד לחיידק ומזריק אליו את הדנ“א שלו בלחץ גבוה“, אומר פרופ‘ רותם שורק  (בצילום משמאל, לצד פרופ’ ערן אלינב). ”הדנ“א הזה הוא כמו תוכנה זדונית שמרמה  את החיידק ומאלצת אותו לשכפל את הפאג‘. זה טפיל שיודע להרוג את המאכסן שלו,  להשתכפל תוך כדי ובשבילנו הוא כלי פנטסטי – טיל מונחה לחסל את הסיבה למחלה“

ביומיקס מתכננת להשתמש בחלק מהתרופות  שהיא מתעתדת לפתח בפאג‘ים טבעיים, ובמקרים  אחרים בפאג‘ים שעברו הנדסה גנטית, שתהפוך  אותם לבעלי תכונות משופרות. לדברי שורק,  אין בכך סכנות. ”וירוס שמדביק חיידק לעולם לא  ידביק משהו שאיננו חיידק“, מסביר שורק. ”זה מעולם לא נצפה ואין לו את המנגנונים לעשות את  זה מבחינה ביולוגית“.

עדיין, אתה יכול לומר בוודאות מה תהיה התוצאה של הכנסת פאג‘ים מהונדסים וחזקים לסביבה שלא מכירה אותם?

”באינדיקציות רבות אנחנו משתמשים בפאג‘ים טבעיים ולא מהונדסים בכלל. לפעמים לצירוף  ’הנדסה גנטית‘ יש קונוטציה של משהו שעלול לצאת משליטה, אבל אנחנו עושים זאת במקומות מאוד ממוקדים. הווירוסים האלה בטוחים לחלוטין ולאחר מכן הם נשטפים החוצה במערכת העיכול  באופן טבעי“.

”יש גם ניסיון עולמי“, מוסיף מנכ“ל החברה  יונתן סולומון. ”נעשו ניסויים קליניים בחברות מסוימות וצריך לזכור שהמעי שלנו מכיל פאג‘ים שנלחמים בחיידקים באופן טבעי. גם כשאנחנו  שותים כוס מים, אנחנו מכניסים פאג‘ים לגוף“.

אותם פאג‘ים אינם חדשים למדע: הם התגלו  כבר ב–‭,1917‬ אולם במהלך מאה השנים שחלפו מאז, עיקר השימוש והפיתוח בהם נעשה בגוש  הסובייטי לשעבר, במזרח אירופה. ”באזורים הללו התחיל פיתוח שלהם לתרופה, אבל היו על כך כל מיני מגבלות, וכעבור כמה שנים הופיעו גם האנטיביוטיקות הראשונות – סולפה ואז פניצילין  ובהמשך אנטיביוטיקה רחבת היקף“, מתאר שורק.  ”עם זאת, השימוש בפאג‘ים המשיך במקביל, בעיקר  בגוש המזרחי, שם זה נחשב בעבר לסוד צבאי. חיילים של הצבא הרוסי לקחו לשטח אמפולות  שמכילות פאג‘ים לצורך טיפול בכוויות למשל, למרות שהמוצר הזה מעולם לא עבר שם ניסויים  קליניים. ילדים קיבלו פאג‘ים בצורה מניעתית נגד  שלשולים, שהוכיחה את עצמה.

צילום: איל יצהר

”באמצע שנות התשעים המערכת הרוסית התפרקה מהסודיות שלה ובאופן כללי, המידע התחיל להגיע לעולם המערבי. אבל זה לא תועד בצורה מערבית מסודרת ולא הייתה תועלת בדאטה  של ניסויים לא מבוקרים“.

מאז החל התחום להעסיק גם את המערב, התגלה בעשור האחרון שחיידקים יכולים להתנגד  לפאג‘ים באמצעות מערכת החיסון שלהם – גילוי מרעיש שבעקבותיו באה לעולם מערכת הקריספר  (‭,(CRISPR‬ המאפשרת עריכת גנים. ”המערכת  לומדת את הפאג‘ים, מסוגלת לייצר זיכרון חיסוני  ומאפשרת לחיידקים מסוימים להתנגד להם“, מסביר שורק ומחדד כי ”המדע כיום מבין איך אפשר  להשתמש בפאג‘ים, שיודעים לנצח את החיסון של החיידק. אנחנו משתמשים בשיטות מאוד מדויקות  ומהירות של קריאת הגנום של הפאג‘, כדי לראות אילו גנים הוא מקודד, ויכולים לזרוק את כל מי שהם לא אופטימליים עבורנו. הנתונים האלה היו  חסרים בעבר“.

מתחילים באקנה ובעיכול

המשמעות של הדברים היא שמביאה אל אחד החידושים המשמעותיים ביותר בחזון של ביומיקס,  וזה שגם מבדל אותם, לשיטתם, מן המתחרות. ”בעוד שהרוב המוחלט של החברות בעולם המיקרוביום מוסיפות חיידקים טובים, ביומיקס רוצה לפתור  בעיות שצריכות הסרה ממוקדת שלהן“, אומר  סולומון. ”אנחנו לא מכירים אף חברת מיקרוביום שמנסה לזהות חיידקים, ומכניסה כלים חישוביים במטרה לגרוע באמצעות פאג‘ים את החיידקים  שגורמים למחלות“.

צנרת המוצרים של ביומיקס כוללת בשלב זה שלוש קבוצות עיקריות: המוצר הראשון הוא משחה  לאקנה, שבשלב ראשון תכיל קוקטייל של פאג‘ים, והניסויים הקליניים בבני אדם יחלו כבר בהמשך ‭ ,2018‬ במרכזים רפואיים בישראל. אלו יהיו גם הניסויים הקליניים הראשונים של החברה, שבשלב זה מבצעת ניסויים בבעלי חיים באינדיקציות  השונות. ”החיידק באקנה ידוע“, מסביר אורון. ”כיום יש עמידות גדולה של חיידקים שגורמים לאקנה לסוגים רבים של אנטיביוטיקה, מעבר לכך שפעמים רבות נותנים לבני נוער טיפול אנטיביוטי דרך הפה  לאורך זמן, שגורם לנזק“. זהו מוצר פשוט באופן יחסי ליכולות של ביומיקס, והמטרה המרכזית שלו היא להוכיח היתכנות ובטיחות של טכנולוגיות החברה.

המוצר השני של החברה מיועד לטיפול בחיידק ה. פילורי שמתפתח במערכת העיכול, גורם לכיבי קיבה ולעיתים לסרטן המעי, ובמקרים מסוימים אינו מגיב לאנטיביוטיקה. תרופה מרכזית שנמצאת בפיתוח  מיועדת לטפל במחלות מעיים דלקתיות (‭- (IBD ‬  קרוהן וקוליטיס. ”ידוע על חולי ‭ IBD‬ שנותנים להם אנטיביוטיקה והמצב שלהם לעיתים נעשה יותר  גרוע, ויש חולים שפשוט עוברים מתרופה לתרופה“,  מציין אורון. ”בגלל שאין טיפול טוב למחלות האלה,  הן הגביע הקדוש של עולם המיקרוביום“.

סולומון המנכ“ל מציין כי ביומיקס חתמה על שיתוף פעולה עם חוקר מיפן שגילה חיידק מסוים  שככל הנראה גורם, או מהווה חלק מהגורמים ל– ‭ .IBD‬ ביומיקס בודקת כיום את נוכחות החיידק אצל  חולי ‭ IBD‬ באיכילוב ומפתחת פאג‘ים שינטרלו  אותו. ההתקדמות הזאת, הוא אומר, הביאה בין היתר להצלחת הגיוס במאי האחרון (אליו נידרש  בהמשך הכתבה). ”השותפים האסטרטגיים מאוד  התרשמו מכך. העניין משך תשומת לב רבה, והשוק  ענק ועומד על למעלה מ–‭10‬ מיליארד דולר. המוצר מתוכנן להגיע לשלב הניסויים הקליניים במחצית  השנייה של ‭ .“2019 ‬

המוצר השלישי בצנרת הוא יעד שאפתני לטווח  ארוך: תחום האונקולוגיה. ”למרות שיש תרופות  חדשות ופורצות דרך, דוגמת קיטרודה, רק כשליש  מחולי הסרטן כיום מגיבים טוב לתרופות“, אומר אורון. ”מחקרים מלמדים שיש שונות ברורה במיקרוביום של המגיבים והלא מגיבים לתרופות אונקולוגיות, וידוע שיש אינטראקציה של המיקרוביום עם המערכת החיסונית שעוזרת לגייס אותה כשהתרופה מתקבלת בגוף. אפשר לסייע למערכת כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי יותר“.

צילום: איל יצהר

ביומיקס עושה כיום שימוש בטכנולוגיה שפיתח פרופ‘ שורק, כדי לבדוק אילו בקטריות משפיעות על האפקטיביות של תרופות. ”פעם  אמרו למטופל: יש לך סרטן. היום עושים פרופיל  גנטי של הגידול“, אומר אורון, ”והחזון הוא שבעתיד  נוכל לאבחן את הרכב המיקרוביום של האדם“.

”פעם אמרו למטופל: יש לך סרטן. היום עושים פרופיל גנטי של  הגידול“, אומר סמנכ“ל הפיתוח העסקי אסף אורון (בצילום). ”והחזון הוא שבעתיד נוכל לאבחן את הרכב המיקרוביום של האדם. חולה סרטן יגיע והרופא יוכל להגיד לו: אלה הבקטריות הבעייתיות  שיש לך, וזה הטיפול שנוכל לתת לך כדי למנוע אותן”

ואז, איך ייראו האבחון והטיפול?

”חולה סרטן יגיע לרופא, יעשו לו פרופיל של המיקרוביום האישי שלו והרופא יוכל להגיד לו: אלה הבקטריות הבעייתיות שיש לך, וזה הטיפול שנוכל לתת לך כדי למנוע אותן וכדי שהטיפול  התרופתי יצליח“.

מה תכיל התרופה?

שורק: ”הדור הראשון יהיה קוקטייל של פאג‘ים שמתקיפים את אותו חיידק שאנחנו רוצים להסיר. בדורות מאוחרים יותר אנחנו חושבים שיצטרפו לקוקטייל גם חיידקים מהסוג הטוב של הסקאלה,  אבל זה לא בצנרת המוצרים הראשונים שלנו“.

”התעשייה מגיבה לתחום“

בעוד שאת החוקרים ביומיקס מעניינת בגלל התחום המחקרי התוסס שבו היא פועלת, כאשר בשנים האחרונות מחקרים הולכים ומתרבים מראים שיש קשר בין המיקרוביום לבין תופעות רפואיות כמו השמנה ואף דיכאון – את המשקיעים מעניינת ההתפתחות העסקית הלא טריוויאלית של החברה.

במאי ‭ 2017‬ יצאה ביומיקס לגיוס הון ראשון,  שהסתכם בלא פחות מ–‭24‬ מיליון דולר – אחד הגיוסים הגדולים של חברת ביומד בישראל בשלב  התחלתי שכזה, ואחד הגדולים בתחום המיקרוביום. אז הוסיפה ביומיקס לרשימת המשקיעים שלה  קרנות מצרפת, מקוריאה ומיפן, אל המשקיעים  המלווים אותה מהקמתה: קרן אורבימד, ענקית  מוצרי הבריאות ג‘ונסון אנד ג‘ונסון וטקדה היפנית. חודשים ספורים לאחר מכן, בדצמבר אשתקד וגם כן במהלך שאינו מובן מאליו בשלב זה, רכשה  ביומיקס את רונדינקס (‭RondinX‬) של היזם הסדרתי רפי גדרון; רכישה שהוערכה בתקשורת בכמה מיליוני דולרים. המניע לרכישה היא טכנולוגיית  הביג–דאטה של רונדינקס, שפיתחה פלטפורמה חישובית המספקת תמונת מצב על זני החיידקים שנמצאים בדגימות מיקרוביום של קבוצות גדולות של מטופלים.

מה קורה אצל ענקיות הפארמה, הן מקיימות  מו“פ בתחום?

אורון: ”בשבע–שמונה השנים האחרונות אנחנו רואים את התעשייה מגיבה לתחום ומבצעת השקעות אסטרטגיות. בכל שנה יש יותר ויותר השקעות  בתחום, סטארט–אפים, הסכמי שיתוף פעולה  ועסקאות דוגמת נסטלה הלת‘ סיינס, שהשקיעה  מאות מיליוני דולרים בחברת ‭ Seres‬ (המפתחת מוצרים לטיפול בחיידק הקלוסטרידיום) וחברת  ג‘ונסון אנד ג‘ונסון שהשקיעה (כ–‭250‬ מיליון דולר)  בחברת ‭ VEDANTA‬ המפתחת מוצר למחלות ‭ .IBD ‬  ”במקרה שלנו, ג‘ונסון וטקידה השקיעו בנו ועבור  שתיהן, מחלות ה–‭IBD‬ מובילות בצנרת המוצרים. דרך שנייה היא חתימה על הסכמי שיתופי פעולה  שונים, כמו למשל על פרויקט מסוים“.

מה המודל העסקי שלכם?

אורון: ”אנחנו לא חברת מוצר אלא חברת פלטפורמה. אנחנו בונים את עצמנו כחברה שיכולה לקחת את הפיתוחים לשלבים הקליניים הראשוניים  – לשלב 1 ואולי גם לשלב 2 של ניסויים בבני  אדם. ניסוי שלב 3 (השלב המכריע) יקר מאוד ולא יהיו לנו את המשאבים לכך. אנחנו מאמינים שניכנס לשיתופי פעולה לגבי חלק מהאינדיקציות שאנחנו עובדים עליהן, והמימון של השלב השלישי והפעילות ייעשו על ידי חברות תרופות  בינלאומיות“.

הציעו לרכוש אתכם?

סולומון: ”לא נגיב על כך, אבל זה תחום חם“.

מה היתרונות להישאר סטארט›אפ?

”המודל שלנו רחב. היינו רוצים לייצר שותפויות לגבי פרויקטים ספציפיים כדי למקסם את הערך ולהשאיר אצלנו פרויקטים אחרים לפיתוח לשלבים  מתקדמים“.

יש תוכניות להנפיק את החברה?

”כרגע לא, אבל אולי בשלבים יותר מאוחרים,  כשנהיה בקליניקה ונרצה להתרחב“.

מתי להערכתך צפויה לצאת תרופה שלכם לשוק?

”כידוע, לוקח הרבה שנים לפתח תרופה, אבל אני חושב שבמסגרת ניסויים קליניים, ניתן יהיה  לקבל את הטיפול כבר בשנים הקרובות“. ¿ ‭renen@globes.co.il